אנשים חולקים סיפורים על היותם בטעות עובד

"פשוט התעלמתי ממנה, הלכתי לשירותים, יצאתי החוצה, האישה נופפה לי, ואני הגבתי במבוכה.
"היא ענתה, 'שלום, אתה יכול לבוא לכאן?!'הסתכלתי מסביב במבוכה וניגשתי.היא המשיכה לקרוא לי גס רוח על כך שהתעלמתי ממנה.רק אז הבנתי שהיא חושבת שאני עובדת שם..
"צחקתי ולפני שהספקתי להסביר, היא שאלה את המנהל.היא הייתה מאוד רועשת בשלב הזה, אז מלצר אחר הגיע והיא לא הסבירה ושאלה את המנהל.אז המלצר הלך לאסוף אותו.הוא עזב.
"היא באמת לא הבינה איך הוא יכיר אותי בלי שאעבוד שם.זה נמשך ונמשך והיא לבסוף הסכימה".
אישה: מה? כמובן שיש לי את המספר הנכון! מתי אוכל לאסוף את בעלי? אני מחכה בחוץ, קר!
אישה: אני רוצה לדבר ישירות עם הרופא. תן לי לעבור. אני אתבע אותך.
אישה: נמאס לי! אני נכנסת עכשיו. אני אתלונן עליך ישירות לרופא! [נדנוד.]
"אמה של המטופלת החדשה הייתה מאוד נרגשת לאחר שסיימו את הניתוח ואמרה שהחדר רועש מדי ומעצבן מדי עבור התינוק שלה.התינוק נראה בסדר, לא מופרע, כואב או נראה לחוץ.היא התעקשה שיש חדר פרטי.
"נכנסתי ויצאתי מהחדר כדי להביא משהו לבן שלי.אז היא הפכה אותי לפינה, בהנחה שאני האחראית כאן, ועשתה יותר מדי רעש לילד השני (הבן שלי) והילד שלה היו צריכים שקט ושלווה (בהצלחה בכל חדר בבית חולים חחח).הביטוח שלה משלם על חדר פרטי (הכל בסדר חוץ מבית מלא) ואני צריך לגרום לו לעבוד.
"המבט על הפנים שלה כשאמרתי לה שאני לא עובד כאן והילד במיטה הסמוכה הוא הבן שלי!היא נראתה קצת ביישנית אבל בעיקר כועסת.אני יודע שזו תקופה לחוצה, אבל זכויות הנשים האלה הן מגוחכות".
"זה נמשך זמן מה וניסיתי להתעלם ממנה אבל יכולתי לראות שהיא עובדת קשה.
קרן: אתה צריך לאכול בחלק האחורי של המטבח, למקום שבו אתה שייך. זה לא מכבד את הלקוח ואתה לוקח שולחן שבו הם היו יכולים לאכול.
"היא הסמיקה והסתכלה שוב, ואז מיהרה אל המנהלת, שנאלצה לומר לה פעמיים שאני לא עובדת שם.
"הורדתי את האוזניות שלי והיא ביקשה ממני כרטיס רכבת לברייטון.הייתי כמו, 'אני מצטער מותק, אתה צריך עובד רכבת.אני נוסע״.
"זה היה אמור להיות הסוף של הסיפור, אבל לא, אז היא תחבה 10 פאונד לכיס הז'קט שלי והלכה עם החברים שלה, ואמרה, 'בסדר, אנחנו נגיד להם מהצד השני שהוא לא ירצה .נתנו לנו כרטיס אבל הם יכלו לראות מהמצלמה ששילמנו לו לנסוע!
"כשהיא הזיזה אותם באלימות, אמרתי לה, 'אני לא עובד כאן'.היא ענתה, 'אני לא יודעת, איך אדע? אתה צריך לעשות את זה בכל מקרה."
"עניתי, 'אתה צריך לשים את הקפלים שלי כי אני לא עובד כאן ולא שם את העגלה שם.מצא מקום אחר במקום לנזוף בזרים״.
"היא ענתה, 'אני הולכת לדבר עם ההנהלה'.מעולם לא צחקתי יותר מאשר כשחלפתי על פני הכניסה וראיתי את האישה והגבר שנראה כמו מנהל עומדים שם בכעס ומצביעים עלי כבר".
"ניסיתי להסביר בשלווה, לא, הילדים שלה לא יכולים לרכוב על הסוס שלי, ולא, אני לא יכול לתת לה לרכוב על שום סוס אחר ברפת.
"זה לא משנה מה אני אגיד, אני לא יכול לשכנע אותה שאני לא עובד שם ואני לא יכול 'לתת [לה] לרכוב'".
"קלייד לא עבר הכשרה מלאה כי קיבלתי אותו לאחרונה.הוא היה צעיר מאוד וחסר ניסיון.אפילו לא הייתי נותן לילד לטפח אותו כי הוא אוהב לנשוך.הילד התחיל לנסות להתחמק ממני ולגעת שלו. אני תפס את הילדה בכתפיים ודחף אותה לאחור בעדינות, ממש חושש שקלייד ינשך אותה.
"האישה התנשפה וצרחה, 'לבת שלי יש זכות לגעת בסוס הזה, היא כנראה טובה יותר בסוסים ממך!כמו כן, אתה רק עובד, אז אתה לא מעז לדחוף את הילד שלי״.
"זה הפתיע אותי.״בתך לא תיגע בסוס שלי;הוא לא מתאים לתינוק ועלול לפגוע בבת שלך.הבת שלך לא יודעת יותר ממני, אני רוכבת כבר 15 שנה, ואני לא עובדת כאן!!!עזוב אותי לבד!צעקתי.
"בשלב זה הסוס שלי התחיל להתחרפן והסתובבתי ולקחתי אותו בחזרה לאורווה שלו כדי להרגיע אותו ואת עצמי.
"כמה עובדי אסם ניגשו וניסו להעריך מה קורה.האישה כל הזמן צרחה עלי אבל לא יכולתי להתמודד איתה יותר והלכתי כי הצוות העסיק אותה.
"החברים שלי (שעובדים שם) אמרו לי שהם צריכים לאיים שיתקשרו למשטרה שתשחרר אותה כי היא כל הזמן ביקשה מהילדים שלה לרכוב על כל סוס שהיא ראתה.היא גם נאסרה מהאורווה עכשיו, אז לפחות, סוף טוב?"
"משכתי אותו אחורה.היא אמרה, 'חיכיתי לזה!'עלה בדעתי שהיא חושבת שאני הלידה שלה.אמרתי לה בנימוס שאני לא הלידה שלה.היא נראתה מבולבלת, תגיד, "אתה בטוח? אתה נראה כמו אחד."
"בשלב הזה רק רציתי שהיא תשחרר את התיק שלי, והחברים שלה באו ואמרו לי להפסיק להביך אותה ולמסור לה את האוכל.
"אז ציינתי את זה עבורם: 'אני לא נהג משלוחי האוכל שלך.זה האוכל שלי.אני אורח במלון הזה״.משכתי ממנה את התיק, וכשנכנסתי למלון, הסתכלתי עד שהיא הוציאה את הטלפון ואמרה, 'אני מתקשרת [לשירות משלוחים] ותגיד להם שאתה אידיוט - אני רוצה את הכסף שלי חזור!'
"לא חשבתי על זה יותר מדי כי ברור שלא הייתי שכיר.העובד לבש חולצה שחורה וגופייה כחולה עם לוגו החנות.לבשתי חולצת גינס אפורה.
"הגברת חלפה על פני והגיעה לקצה המעבר.אני לא בטוח אם היא רצתה שאני אקח את 'הרמזים' שלה, אבל היא הסתובבה אליי, כמעט הכתה אותי עם העגלה שלה ואמרה: 'האם לא תהיה טרחה גדולה מדי להניח את הטלפון שלך לעשות את העבודה שלך? כשאתה רואה לקוח במצוקה, אתה צריך לעזור לו. בשביל זה אתה מקבל תשלום!"
גברת: סליחה? ובכן, אתה צריך להיות. חיפשתי צלחות וצלחות חד פעמיות ואף אחד לא מוכן לעזור! למה כל כך קשה לכם לעשות את העבודה שלכם?!
אני: אני לא עובד כאן. אני מחכה שהמכונית שלי תטופל [תמרור לשלט "מרכז הצמיגים והסוללות"]. אם אתה מחפש צלחות, הן נמצאות בשניים או שלושה מעברים.
"באותה תקופה, היא אפילו הסתכלה בכוונה על הבגדים שלבשתי.היא התנגדה לתסכול ולמבוכה, אמרה תודה והלכה".
"בדרך כלל אנחנו מקבלים הרבה שאלות מאנשים, אז אני רגיל שעוצרים אותי בתפקיד בפומבי.אמרתי, 'כן, גברתי, והסתובבתי ומצאתי גברת בגיל העמידה, אורנג', עומדת לידי.
"אני ובן זוגי פשוט החלפנו מבטים מבולבלים.לבשנו חולצות וכובעים שעליהם היה כתוב 'מכבי אש', מכשירי רדיו ירוקים עזים בחגורותינו, ומכנסיים צהובים רחבים עם פסים מחזירי אור.
"היא קצת התעצבנה על השתיקה שלי והרימה מולי תפוז.'תפוזים?אלה?יש לך עוד?או רק אלה?'
"היא לא אמרה כלום, רק סימנה לבן הזוג שלי, שהיה לבוש בדיוק כמוני ועמד לידי.'סליחה, יש לך עדיין תפוזים?'
"היא הרימה את ידיה בכעס והלכה בכיוון ההפוך.יצאנו ממחלקת התוצרת כדי לקנות עוף, רק כדי למצוא אותה בפתח החנות.
"עדיין מנסה להיות מנומס, הסברתי (בפעם הרביעית, לכל אחד שמבקיע) שאנחנו לא עובדים במכולת כי אנחנו כבאים.
"הלכתי מאחור כדי לאסוף אותם, מסתכל על המצב הקטסטרופלי של החנות ועל האנשים הרבים שמבקשים עזרה, כשלקוח קבוע שנהג לעצבן אותי הצביע עליי (לפחות 20 רגל משם) וצעק: 'אתה עובד פה!"
"הוא היה בהלם, אבל שנייה אחר כך צחקתי עם קטשופ ואמרתי לו בפעם הבאה, הוא כנראה לא רוצה שמישהו שישב בבר עד שהגיע לשם יביא לו משהו.
"אני לא רוצה להניח למה הוא עשה את ההנחה, אבל אני לא עצוב שהוא אוכל צ'יפס.אני חושב שהוא יודע מה הוא עשה כי לא רק שהוא לא התלונן, הוא התנצל".
אני: סליחה גברתי, אני לא עובד כאן, אבל אני חושב שהם בקומה הראשונה.(“סליחה, גברתי, אני לא עובד כאן, אבל אני חושב שהם בקומה הראשונה. ”)
"כולנו צחקנו והיא העירה כמה השמלה שלי נראית יפה.זה גרם לי להסמיק קצת (הייתי בהכרה) ואז היא הודתה לי שעזרתי לה.
"גברת אחרת ניגשה אליי בצורה לא כל כך ידידותית, ביקשה ממני לקנות לה מעיל נוסף עם מכנסיים תואמים במידה מסוימת, שאלה למה אנחנו מערבבים חליפות, וביקשה ממני ספציפית להתקשר לחדר ההלבשה שלה פרט כי היא לא לא יודע למה יש לנו רק שניים פתוחים במהלך המגיפה.
"הסברתי לה ש-1) אנחנו במגפה, 2) אני לא יודע כלום על חליפות, אני פשוט לובש אותן, ו-3) אני לא עובד שם.
"בשלב זה, אחד העובדים בפועל ראה מה קורה והתערב.שנינו היינו במקרה בחדר ההלבשה (דוכנים שונים) והיא התחילה לדבר בטלפון איך 'עובד גס רוח' סירב לעזור לה.
"כשסיימתי לנסות את החליפה החדשה, היא דיברה עליי עם המנהל.המנהל היה כמו, 'מי זה הבחור הזה TF?'רק חייכתי ושילמתי על השמלה שלי".
AG: אתה טיפש? אנחנו מתחילים ב-7! ביום הראשון, אתה כבר מאחר! לך מפה - אתה מפוטר!